היסטוריה

חברה קדישא כפר סבא הוקמה בתחילת המאה הקודמת עם הקמת כפר סבא היהודית, ואכן ההיסטוריה של החברה קדישא בכפר סבא שזורה בהיסטוריה של עיר זו. בתחילה ניהל אותה מר אריה חיימוביץ ז"ל, אחריו ר' אבא אנגל ז"ל ולאחר מכן הצטרפו לעשייה מרדכי שרייבמן ז"ל, שלמה בן שלום אונרייך ז"ל ואברהם אנטמן ז"ל.

עד להקמת בית החברה קדישא, שנמצא היום ברחוב הכרמל 57, נוהלה החברה מבתים פרטיים. למעלה מ-20 שנה נוהלה החברה קדישא מביתם של שושנה ושלמה אונרייך ז"ל, שהקדישו את משכנם ל"גמילות חסדים של אמת". שלמה אונרייך ז"ל היה דמות ידועה בכפר סבא בשל פעולות ההתנדבות הרבות שהיה שותף להן. בזכות פועלו מכרה בעלת הקרקע ברחוב הכרמל את השטח לחברה קדישא. זאת ועוד, בניית הבית על השטח התאפשרה בזכות העובדה שחברי ההנהלה עבדו בהתנדבות במשך כל השנים.

בשנת תרס"ו (1906) נחנך בית העלמין הראשון של היישוב המתחדש הידוע היום כ"בית העלמין גאולים הישן". בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1917), כשהאנגלים איימו על שלטון הטורקים, גירשו אלה את תושביה היהודיים של יפו והשכונה תל אביב לכיוון צפון מחשש לריגול לטובת האנגלים. הפליטים הגיעו לאזור השרון הצפוני ומקצתם התיישבו בכפר סבא וצפונה לה. המגורשים סבלו מרעב וממחלות ורובם מתו בעודם בדרכים. מאות מהמגורשים, שנפטרו בבתי העץ והקרטון שהקימו בכפר סבא, נקברו בבית העלמין גאולים הישן: ואולם במלחמת העולם הראשונה גם נורה ונהרג עובד חברה קדישא, בשעה שחפר קבר. לאחר תקרית זו הועתקה הקבורה מבית העלמין הישן לבית העלמין הידוע היום כבית העלמין גן הזיכרון: זו הסיבה לכך שיש מהמגורשים שנקברו גם בבית עלמין זה. יש משמות הנפטרים שאינם ידועים עד היום. בשנות השמונים של המאה הקודמת בנתה החברה קדישא מעל 100 מצבות על קבריהם של נפטרים אלמוניים, שנפטרו בשנים 1917‒1918 ושהובאו לקבורה בבית העלמין גאולים הישן.

בזמן פרוץ מאורעות תרפ"א, 1921, עברה כפר סבא תקופה קשה לרבות רעב, דֶּבֶר והתקפות של ערביי הסביבה על היישוב. רבים מתושביה נטשו את העיר. את קורבנות הדבר הטמינו עמוק באדמה וכיסו את קבריהם בסיד, כדי שהמחלה לא תתפשט. בשנת תרפ"ה (1925) חזרו לקבור קבורה שוטפת בבית העלמין גאולים הישן עד פתיחתו של בית העלמין נורדאו בשנת 1956. את חללי המאורעות של המרד הערבי הגדול, מאורעות 1936, קברו בבית העלמין גן הזיכרון.

ב-1954 רכשה החברה קדישא כפר סבא שטח בן 27 דונם ברחוב נורדאו, מאחר שבית העלמין הישן היה קטן מדי ובימות הגשמים נעשו דרכי הגישה אליו קשות במיוחד. לבקשת העירייה, בסוף שנות השבעים, נרכש החלק הצפוני והורחב בית העלמין. בדצמבר 2004 נסגר בית העלמין נורדאו לקבורת יחידים מחוסר מקום.

בימי מלחמת ששת הימים פרץ ויכוח בין חברה קדישא לעירייה ולרבנות הראשית היכן לקבור את החללים. בסופו מצאו כל הנוגעים בדבר שטח שהובהר כי אין בו קברים ישנים. שטח זה היה לאתר שאליו הובאו לקבורה חללי צה"ל במהלך המלחמה ולאחריה. הרבנות הצבאית הכירה באתר זה כחלקה צבאית.