סוגיות של העת החדשה

העולם המודרני הביא לפתחנו שאלות והתחבטויות שלא ידענו קודם לכן, או שבעבר מצאו את פתרונן בקהילה רחוק מעין הציבור ועל פי ההלכה והמסורת כפי שהיו נהוגות מקדמת דנא. התחבטויות אלה שעולות מפעם לפעם עוסקות בכבוד המת, בניתוחי מתים, בתרומות איברים; וכן בקבורת נפלים ולידה שקטה, קבורת חסרי דת או מסופקים, קבורה אזרחית ועוד כהנה וכהנה.
לפיכך נציין כי חברות קדישא פועלות לפי ההלכה, המסורת ומנהגי ישראל בשאלות הנוגעות לכבוד המת, וכי בכל שאלה שעולה הן נדרשות לפסיקה הלכתית לגופו של עניין.

ואולם החוקים, וכן פסיקת בתי המשפט השונים, אינם עולים תמיד בקנה אחד עם ההלכה, המסורת והמנהג; מכאן שהחברה קדישא היא זו שנדרשת לעיתים לפנות לרבנים כדי למצוא פתרונות הלכתיים שיעלו בקנה אחד הן עם החוק והפסיקה הן עם ההלכה, המסורת והמנהג.

בחרנו להעלות לפניכם כמה דוגמאות לנושאים שכאלה, אך ברצוננו להבהיר כי אין בכתוב להלן בכדי להביע עמדה הלכתית, מסורתית או אחרת, לאיסור או להיתר כיצד לנהוג.
הדברים מובאים לפניכם במטרה להעלות את המודעות לסוגיות אלה, כי גם בימינו אנו נדרשים להתחבטויות בשאלות החשובות הללו. מן הראוי, לטעמנו, להביא את הדברים לפני הציבור ולהציג את האפשרויות לקבלת חוות דעת על פי ההלכה, המסורת והמנהג. הדברים אמורים לגבי כלל הסוגיות העולות בפרק זה.

ניתוחי מתים

ההלכה אוסרת על פגיעה בגופם של המנוח או המנוחה לאחר המוות. יתרה מכך, היא אוסרת על נטילת חלק כלשהו מגופם ואף מחייבת להביא לקבורה את הנפטר כולו ובשלמותו ככל האפשר.
לעיתים דורשים רופאים או משטרה מהמשפחה לנתח את המנוח לשם קביעת סיבת המוות. נתיחה כזו נעשית תוך כדי פגיעה בגוף ויש שלוקחים חלקים מתוך גוף המנוח. ישנם גם מקרים שבהם חלקים שהוצאו אינם מוחזרים מיד לקבורה, אלא נשמרים בחדרי קירור, במעבדות או במחסנים לצרכים שונים (פלילי, רפואי, לימודי וכד'). לא בכל המקרים הפגיעה בגופו של המנוח או המנוחה מוצדקת, ואנו מקבלים סיוע רב מבתי המשפט גם במקרים שבהם נדרשת נתיחה כזו. הסיוע מתבטא הן בצמצום הנתיחה לנדרש המינימלי בלבד והן לאופן נטילת חלקי הגוף ולהשבתם לקבורה.

משפחות המבקשות לשמור ככל האפשר על שלמות גופת יקירם ועל הבאתם לקבורה יכולות להיעזר באנשי החברה קדישא, ואף לקבל סיוע משפטי וזירוז ההליכים במטרה לשמור על כבוד המת. היה ולמרות כל המאמצים נדרשת נתיחה, יש לציין זאת בזמן הזמנת הלוויה כדי לנסות ולהעביר לקבורה את החלקים מהנתיחה.

רצוי להתייעץ עם אנשי החברה קדישא בטרם קבלת ההחלטה על נתיחת המנוח או המנוחה. זאת ועוד, אפשר להיעזר בהעלאת הדילמה בפני פוסקי הלכה בעלי ניסיון בכגון אלה.

תרומת איברים

מבלי להיכנס לשאלה ההלכתית לגבי תרומת איברים, יש לבחון כל דבר לגופו ואפשר לקבל חוות דעת גם במקרים דחופים. לעיתים יפנו מתאמי השתלות בבתי החולים השונים למשפחה, וזו תידרש לנושא תרומת איברים עוד טרם קביעת מועד פטירתו של אדם.

תרומת איברים היא ערך ‒ נושא רחב שכולל סוגים שונים של תרומה, מהם טרם קביעת המוות ומהם לאחר קביעת המוות. בכמה מן המקרים מדובר בחלקי גוף קטנים מאוד (קרניות, עור וכד') ובמקרים אחרים מדובר באיברים גדולים יותר. כל תרומה מצריכה התייחסות ספציפית וייחודית.

ישנם אנשים שקבעו עוד בחייהם שיתרמו איברים, והביעו את רצונם בפני בני המשפחה או באמצעות חתימה על כרטיס אָדי; ויש מי שלא הביעו כל רצון לתרומת איבריהם ואף הביעו התנגדות לכך, ועל הדברים להיות מובאים בחשבון בזמן ההתלבטות לצורך הפסיקה וההכוונה.
בכל מקרה של נתיחה או תרומה, יש לבקש מהצוות להשתדל שהפגיעה בגוף תהיה מינימלית וכי כל חלקי הגוף העודפים יועברו לקבורה עם המנוח או המנוחה.

לידה שקטה

נהוג בקהילות ובמסורת ישראל מקדמת דנא לקבור מי שהוגדרו כנפלים, בכל מועד הפלה או לידה, מבלי להתחשב בגיל הנפל. חברה קדישא מביאה את הנפל לקבורה מבלי שהמשפחה משתתפת בתהליך ומבלי שנקבע מקום קבורה מסוים וידוע. מכיוון שלא היו במקרים הנ"ל שיוך לדיני אבלות, הרי הקבורה חתמה את התהליך כולו ובכך נסתם הגולל ולא נשאר עוד אלא לצפות לחיים חדשים. בדרך כלל גם המשפחות ראו בכך סוף פסוק, ועד לתקופה האחרונה לא נדרשנו לנושא זה מעבר לאמור לעיל.

בתקופה האחרונה הועלתה הסוגיה בעיקר מטעם הורים שחוו לידה שלא נסתיימה בילד חי ושאף מכונה בקרב הציבור "לידה שקטה". נשתמש כאן במונח זה כדי לתאר כל הליך שלא הסתיים בפרי בטן חי, ואף נפנה לתקנות הנוכחיות של משרד הבריאות והמשרד לשירותי דת בנושא זה. קיימים כמה זמנים בלידה שקטה והם נחלקים בעיקר לתקופת ההיריון ולזמן הלידה.
התקנות מגדירות את סוגי ההפלות והלידות, ומכאן נגזרים אופן הקבורה והתקנות המיוחדות לה.
לחצו להפנייה לנהלים והנחיות המשרד לשירותי דת

התקנות מתייחסות לאופן ההעברה לקבורה, לסוג הקבורה או מיקומה, לאפשרות השתתפות המשפחה בעת הקבורה או אי השתתפות כזאת, וכן לציון מקום הקבר או להיעדר ציון כזה.
חברה קדישא כפר סבא נוהגת בכל מקרה ברגישות רבה. אנו משתדלים לעזור ככל שאפשר לפונים אלינו בנושא, במטרה כי ההליך יקל על רגשותיהם של ההורים ובני משפחותיהם.

קבורה אזרחית

על פי פסיקת בג"צ הוקצו במדינת ישראל מקומות לקבורה אזרחית באזורים שונים בארץ.
קבורה אזרחית משמעה קבורה שאינה על פי המסורת וההלכה דווקא. קבורה אזרחית היא פתרון למבקשים להיקבר שלא על פי המנהג והמסורת, הן מבחינת סדר הלוויה ונוהליה, הן מבחינת אופן הקבורה והן מבחינת ייחוס המנוח בעיקר הקושי בקביעת הדת או הלאום.
חברה קדישא נוהגת בדרך כלל בקבורה על פי המסורת והמנהג הנהוגים בארץ ישראל במאות השנים האחרונות: זאת לרבות מנהגים ומסורות שהשתמרו בירושלים, צפת, טבריה ועוד, בכל הנוגע להסדרי הטהרה וההלוויה, סדרי הקבורה והסדר הפנימי בבית העלמין.

בעבר לא נמצא פתרון למי שאינם מוגדרים יהודים על פי ההלכה, וכן חסרי דת או ספק יהודים. הפתרונות שניתנו לא נעשו בדרך כלל בבתי העלמין היהודיים, ומכיוון שהבעיה הייתה זניחה יחסית לא נדרש לה פתרון מיוחד. ואולם עליות שונות שהגיעו לארץ ישראל, אוכלוסייה גדלה והולכת של פליטים, אזרחי חוץ שאינם יהודים וכן דרישה לקבורה בארון גם בבתי עלמין לא צבאיים ‒ כל אלה יוצרים כיום צורך למתן מענה ופתרונות הולמים. כנאמר למעלה, על פי פסיקת בג"צ נדרש להקצות מקום לקבורה אזרחית. על פי רוב נעשה הדבר שלא באמצעות חברות הקדישא, אך ישנן כמה חברות קדישא בארץ שקיבלו על עצמן לטפל גם בחלק זה של הקבורה, כמובן באזורים שמוגדרים ומיועדים לצורך זה.

החברה קדישא כפר סבא מטפלת כרגע בקבורת יהודים בלבד, אך על פי החלטת הנהלת החברה תוקצה בקרוב חלקה ייעודית גם לקבורה אזרחית.

האתר נמצא בהרצה ויעלה באופן מלא ב 01/01/21

 

חברה קדישא כפר סבא

רחוב הכרמל 57 כפר סבא

טלפון: 09-7672478

 

תנאי שימוש באתר ומדיניות פרטיות

כל הזכויות שמורות לחברה קדישא כפר סבא
שינוי גודל גופנים
ניגודיות